ביומיים הבאים שררה אווירה מוזרה ביננו, קרירה משהו, בערבים ישבנו יחד על הספה אך, מרוחקים. ביום השלישי הראתה ג'ני, סוף סוף, רגשות חביבים יותר, כאילו נרגעה והגיעה להחלטה כל שהיא.
"אימא, ההזמנה למסעדה היא בשבת, בעוד יומיים, אנחנו צריכים לדבר לפני כן, ", אמרתי, לפני שיצאתי לעבודה. בבת ים "אני יודעת, נדבר הערב אחרי האוכל", ענתה, קולה רועד. הערב הגיע, אכלנו בשתיקה את ארוחת הערב , פנינו לסלון, להמשיך את הערב אל מול הטלוויזיה. התיישבתי מולה, על הכורסה, "אימא, אני חשבתי רבות והחלטתי", התחלתי את שיחתנו.
"אני מסכימה ואציית לכל החלטה שתקבל", אמרה, מפסיקה אותי,
" אבל, לפני שאתה מתחיל, אני חושבת שההחלטה הראשונה, צריכה להיות, שכנראה מעתה לא אקרא "אימא", אלא ג'ניפר או ג'ני".
"את צודקת", עניתי. "יופי, עכשיו אני מקשיבה, אבל שוב, שיהיה ברור לך, אני מצייתת לך בכל החלטה, בכל נושא". "אבא הפיל עלי תיק גדול בשיחתנו האחרונה, לפני מותו", המשכתי, "אבל את אינך חפץ שמועבר מאחד לשני, אינני מתכוון לציית לצוואתו, שקבעה שאת שייכת לי, שכתובה על פיסת נייר שחתמת עליה, שבה את מתחייבת לשרת אותי ולציית לכל גחמותיי. אני אסכים לקיים את התנאים שבצוואתו, רק אם זה יהיה מרצונך החופשי ובהסכמתך המפורשת, אבל, אני מזהיר אותך", אמרתי
בחצי חיוך, "אם תחליטי שזה רצונך, יש לי פנטזיות נסתרות בקשר לזה", אמרתי והבטתי בעיניה.
"אני חושבת שאני יכולה לנחש, מה הן", ענתה, פניה רציניות, "לחלקן אני שותפה, אולי אפילו לרובן, אבל, בכל מקרה, הכול יקרה ויעשה לפי רצונך, על כך אני מתעקשת, אני שייכת לך ואציית לך, אני מצהירה זאת באהבה ומרצוני החופשי ". שירותי ליווי סקס בבת ים הבטתי בה, פניה היו שלוות, מביעות כוונה אמיתית, אבל, מפאת אהבתי הרבה אליה, שייכת לי, או לא, לא הייתה בי כל כוונה לנצל זאת.
